רוסיה מהדקת את הלחץ על כריית Bitcoin במוסקבה בגלל עומס חשמל
רוסיה מתקרבת לעוד צעד חריף נגד כריית Bitcoin באזור מוסקבה, אחרי שמשרד האנרגיה קידם מהלך להגבלה שנתית של פעילות הכרייה בבירה, במחוז מוסקבה ובחלקים ממחוז קורסק. לפי הדיווחים שעליהם התבססה חבילת המקורות של BitGo, ההיגיון הרשמי פשוט: חוות כרייה עתירות חשמל מוסיפות עומס לרשת, ובמקום שבו הרשויות כבר מזהות סיכון למחסור בקיבולת, הן מעדיפות לחסום את הביקוש הזה מראש. עבור קוראי BitGo.co.il, זה סיפור חשוב לא בגלל עוד כותרת על איסור מקומי, אלא משום שהוא מזכיר עד כמה כריית Bitcoin נשארת תלויה ברגולציית חשמל, ולא רק במחיר המטבע או בקצב ההאשרייט העולמי.
הכותרת על “מעצמת הכרייה השנייה בגודלה” מכוונת לרוסיה, שכבר בשנים האחרונות ביססה את עצמה כאחד המרכזים המשמעותיים בעולם לפעילות כרייה בזכות חשמל זול יחסית, אקלים נוח בחלק מהאזורים ונכונות של שחקנים תעשייתיים לבנות תשתית בקנה מידה גדול. אבל בדיוק אותם יתרונות הפכו גם לנקודת חיכוך. כאשר מתקני כרייה גדולים מתחברים לרשת מקומית, הם לא צורכים “עוד קצת” חשמל, אלא יכולים להפוך לעומס רציף ומשמעותי, במיוחד באזורים שבהם ממילא יש מתח בין צריכה אזרחית, תעשייה, חימום, דאטה-סנטרים ותוכניות פיתוח נוספות.
הקו שמצטייר מהמקורות האחרונים עקבי למדי. לפי דיווחי Interfax ו-TASS מיוני 2026, משרד האנרגיה הרוסי כבר פרסם טיוטת צו שתאסור כריית מטבעות דיגיטליים במוסקבה, במחוז מוסקבה ובאזורים מסוימים של קורסק, בין 1 ביולי 2026 לבין 31 בדצמבר 2032. בהסבר שצורף לטיוטה נאמר כי ללא איסור שנתי, קיים סיכון למחסור באנרגיה בשל חיבור מתקני כרייה עתירי צריכה לרשת החשמל. כלומר, הסיפור של אוגוסט אינו נולד בוואקום. הוא ממשיך קו רגולטורי שנבנה בחודשים האחרונים ומצביע על כך שבמוסקבה הרשויות רואות בכרייה לא רק פעילות עסקית, אלא גם אתגר תשתיתי.
זה גם מסביר למה השיח סביב כרייה משתנה. בעבר, הדיון הציבורי נטה להתמקד בשאלה אם כרייה “טובה” לחדשנות, להכנסות מס או לניצול עודפי אנרגיה. היום, לפחות בחלק מהמדינות, הניסוח הפוך: האם כרייה מצדיקה את המחיר שהיא גובה מהרשת המקומית. כאשר משרד אנרגיה משתמש בשפה של מחסור בקיבולת ושל הגנה על יציבות האספקה, הוא מאותת שהעדיפות הרגולטורית היא ניהול רשת, לא קידום תעשיית הקריפטו. במילים אחרות, גם אם המדינה אינה יוצאת נגד Bitcoin כנכס, היא בהחלט יכולה לצאת נגד כרייתו אם היא מרגישה שהעלות התפעולית גבוהה מדי.
מבחינת שוק הכרייה העולמי, צעד כזה לא בהכרח יוצר זעזוע מיידי במחיר Bitcoin, אבל הוא כן יכול לשנות את המפה התחרותית. כאשר אזורים מרכזיים הופכים לפחות נגישים, המפעילים צריכים לבחור בין מעבר גיאוגרפי, צמצום פעילות, או חיפוש מודלים חלופיים כמו אירוח אצל ספקי תשתית קיימים. מעבר כזה כרוך בעלויות, זמן, רגולציה חדשה ולעיתים גם סיכון פוליטי אחר. לכן, גם אם ההאשרייט העולמי יודע להתפזר לאורך זמן, כל סבב איסורים או מגבלות מוסיף חיכוך לעסק שכולו בנוי על מרווחים תפעוליים הדוקים.
לקוראים בישראל יש כאן גם זווית מקומית רחבה יותר. הסיפור הרוסי מזכיר שכריית Bitcoin אינה מתקיימת בעולם מופשט של קוד ושרשראות בלבד. היא נשענת על רשתות חשמל, רגולציית תשתיות, גישה לקרקע, קישוריות וקבלת החלטות פוליטית. מי שמסתכל רק על גרף המחיר עלול לפספס את החלק שבו מדינות קובעות אילו שימושים צורכים חשמל “לגיטימי” ואילו שימושים יידחקו הצדה כשמערכת האנרגיה מתוחה. זה נכון ברוסיה, וזה עשוי להיות רלוונטי גם בשווקים נוספים אם הביקוש לכוח מחשוב ולחשמל ימשיך לעלות.
צריך גם לשים גבול ברור למה שעדיין לא ידוע. המקורות שעליהם מבוססת החבילה מדברים על מהלך רגולטורי ועל נימוקי האנרגיה שלו, אבל הם אינם מוכיחים לבדם מה יהיה היקף הסגירות בפועל, אילו מפעילים בדיוק ייפגעו ראשונים, או האם יהיו חריגים, עיכובים וערוצים לעקיפה. לכן נכון יותר לקרוא את הסיפור כסימן למדיניות ולא כהכרעה סופית על כל חוות הכרייה באזור מוסקבה. ועדיין, גם כסימן בלבד, מדובר באיתות חזק למדי.
השורה התחתונה: אם מוסקבה ומחוז מוסקבה אכן ילכו לאיסור או להגבלה שנתית ארוכת טווח על כריית קריפטו, זה יהיה עוד פרק חשוב במעבר של כריית Bitcoin מעולם ה”היכן החשמל זול” לעולם ה”היכן החשמל זמין פוליטית ורגולטורית”. עבור משקיפים על השוק, לא בטוח שזה סיפור של מחיר מיידי. זה כן סיפור של תשתית, יציבות ואיך מדינות מתחילות לקבוע מחדש את גבולות הפעילות של תעשיית הכרייה.
המידע בכתבה זו מובא לצורכי מידע בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, ייעוץ פיננסי או המלצה לפעולה.
