Ondo לוחצת על ה־SEC וה־CFTC להחזיר חוזי מניות perpetual לשוק האמריקאי
Ondo Finance מנסה לדחוף את הדיון האמריקאי על perpetual futures צעד נוסף קדימה. לפי דיווח של Cointelegraph שפורסם ב-2 בספטמבר 2026, החברה שלחה ב-24 באוגוסט שלושה מכתבי תגובה ל־SEC ול־CFTC וטענה שחוזי perpetual על מניות אמריקאיות יכולים לפעול בתוך מסגרת ה־security futures הקיימת, גם בלי חקיקה חדשה. עבור שוק הקריפטו, זו התפתחות מעניינת משום שהיא מחברת בין שלושה תחומים שבדרך כלל מטופלים בנפרד: נגזרים, טוקניזציה ותחרות על תשתית מסחר אמריקאית.
מה בדיוק Ondo מבקשת
לפי הדיווח, Ondo טוענת שאין הכרח משפטי בכך שלחוזה security future יהיה תאריך פקיעה קבוע. זו נקודה מרכזית, מפני שחוזי perpetual בנויים בדיוק על היעדר פקיעה ועל מנגנון מימון תקופתי שאמור לשמור על קרבה למחיר נכס הבסיס. מבחינת החברה, המנגנון הזה יכול למלא תפקיד דומה לזה של expiration בעולם החוזים המסורתי, ולכן אין סיבה אוטומטית להוציא את המוצר מחוץ למסגרת הקיימת.
חשוב לשים לב: זו עמדה של חברה בעלת אינטרס מסחרי ברור, לא החלטה רגולטורית. אבל עצם העלאת הטיעון אל שולחן העבודה של שני הרגולטורים המרכזיים בארה"ב מצביעה על כך שהוויכוח סביב perpetuals כבר לא מוגבל ל-Bitcoin בלבד. הוא מתחיל לעבור גם למניות אמריקאיות ולמוצרים שמחברים שוק הון מסורתי עם תשתית קריפטו.
המספר ש־Ondo מציגה כדי לחזק את הטענה
Cointelegraph דיווחה כי לפי Ondo, השלוחה הפנמית שלה כבר מפעילה מחוץ לארצות הברית חוזי perpetual על מניות אמריקאיות ב-settlement של stablecoins, והפלטפורמה צברה כ-8 מיליארד דולר בנפח מסחר מצטבר נכון ל-14 באוגוסט, בערך שישה שבועות לאחר ההשקה. גם אם הנתון מגיע מהחברה עצמה ולכן מחייב קריאה זהירה, הוא ממחיש את ליבת הטיעון: הביקוש קיים כבר עכשיו, אבל חלק משמעותי ממנו מתרחש מחוץ לגבולות ארה"ב.
מבחינת הרגולטורים, זהו ויכוח מוכר: האם להמשיך לאפשר לפעילות חדשנית לצמוח offshore ואז לרדוף אחריה, או לנסות לבנות לה מסגרת מקומית מפוקחת שתשאיר את המסחר, השקיפות והפיקוח בתוך ארה"ב. Ondo, לפחות בניסוח שלה, דוחפת בבירור לאפשרות השנייה.
למה זה מעניין את שוק הקריפטו
הסיפור כאן גדול יותר מ־Ondo עצמה. perpetual futures הם מנגנון שצמח מתוך קריפטו והפך למוצר יסוד בזירות offshore. אם ארה"ב תפתח מסלול רגולטורי ברור גם ל-perpetuals על מניות, המשמעות עלולה להיות טשטוש נוסף של הגבול בין ברוקראז' מסורתי לבין בורסות דיגיטליות. במקום מערכות נפרדות לחלוטין, נוכל לראות יותר פלטפורמות שמציעות חשיפה למניות, קריפטו, טוקנים ונגזרים על גבי אותה מעטפת תפעולית.
זה חשוב במיוחד בתקופה שבה הרגולטורים האמריקאיים בוחנים מחדש חוקים ישנים מול תשתיות מסחר חדשות. Cointelegraph מזכירה בכתבה שה־SEC וה־CFTC הידקו השנה את התיאום ביניהן, ושה־SEC כבר פתחה לדיון עדכון לכללי transfer agents על רקע עליית הביקוש לרישום ניירות ערך ותשתיות טוקניזציה מבוססות בלוקצ'יין. במילים אחרות, Ondo מגישה את הטענה שלה בדיוק כאשר הרקע הרגולטורי נעשה פתוח יותר לדיון מחודש.
איך זה מתחבר לגל הטוקניזציה
לפי הנתונים שצוטטו בכתבה, Ondo מדורגת רביעית בין מנהלי נכסי RWA בטוקניזציה, עם כ-2.6 מיליארד דולר distributed value. זו לא סתם הערת צד. היא מסבירה מדוע החברה מנסה להרחיב את הדיון מעבר לאג"ח או לקרנות כסף, ולחבר בין נכסי עולם אמיתי, חוזים נגזרים ומסחר onchain. אם חברה כזו מצליחה לשכנע שיש מקום חוקי ל-perpetuals מבוססי מניות, היא עשויה לפתוח דלת עסקית רחבה הרבה יותר מכל מוצר בודד.
עבור קוראי BitGo בישראל, זו נקודה שכדאי לעקוב אחריה משום שהיא משקפת תנועה מבנית: חברות קריפטו כבר אינן מסתפקות בהנפקת טוקנים או בהחזקת BTC. הן מנסות לבנות שווקים שלמים סביב מניות, ETF, אשראי ותשתית מסחר רציפה. הוויכוח הרגולטורי הוא מה שקובע אם החזון הזה יתבסס בארה"ב או יישאר בעיקר מחוץ לה.
מה עדיין לא פתור
נכון לעכשיו אין סימן לכך שה־SEC או ה־CFTC אימצו את עמדת Ondo. גם שאלות כמו הגנת משקיעים, מנגנוני margin, גילוי סיכונים, ופיקוח על זירות מסחר עדיין פתוחות. בנוסף, עצם העובדה שמוצר יכול אולי להתאים למסגרת חוקית קיימת אינה אומרת בהכרח שהרגולטורים ירצו לאשר אותו במהירות.
אבל גם בלי הכרעה מיידית, עצם המהלך של Ondo חשוב. הוא מראה שהדיון על perpetuals בארה"ב מתרחב מהמגרש הקריפטוגרפי הצר אל תוך שוקי המניות והטוקניזציה. אם המגמה הזו תימשך, היא עשויה לשנות את האופן שבו משקיעים יפגשו נכסים אמריקאיים דרך פלטפורמות דיגיטליות בשנים הקרובות.
המידע בכתבה זו מובא לצורכי מידע בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, ייעוץ פיננסי או המלצה לפעולה.
